<h1>סמ"ק מצוריך סימן קל"ג</h1>
<h2>דף כ.</h2>
שלא לחון גוים דכתיב (דברים ז') לא תחנם. פי' שלא יאמר כמה נאה גוי זה, ובכלל זה שלא ליתן להם מתנת חינםא), ובכלל זה שלא ימכור להם קרקע בארץ ישראל ושלא לספר בשבחן, ואסור לכפול להם שלום ודוקא שלום שהוא שמו של הקב"ה או כל ברכה בלשון שם אבל ברכה אחרת אין קפידאב). א)0ומיהו אם היה שכינו או מכירו מותר מפני שהוא כמוכרו לו כדאיתא בירושלמי (עבודה זרה פ"א ה"ט), עכ"ל ס"ק. ב)0בפ"ק דע"ז (דף כ"א) דרשינן שמותר למכור לגוים בחוצה לארץ בתים ושדות אמר רב יוסף ובלבד שלא יעשה שכונה ואין שכונה פחות משלשה (שנים) בתים לכך אסור למכור ג' בתים לג' גוים זה בצד זה אם שום ישראל נסמך להם דלמא הני תלתא מיעצי עליה ומקטלי ליה או מזקי ליה ועכשיו נהגו להשכיר אף לבית דירה ומביא ר' חיים כהן ראייה מדאמרינן בירושלמי (פ"א ה"ט) הא במקום שאמר למכור אפילו לבית דירה מותר למכור כגון בחוצה לארץ והטעם שבחוצה לארץ מותר להשכיר משום דמן התורה אינו אסור להכניס עבודה זרה אלא בבית עצמו שישראל עצמו דר בה ומדברי סופרים אמרו אפילו בבית שאינו דר בה אסור וכשמוכרה או השכירה לאחרים לא רצו לגזור, עכ"ל ס"ג.
